Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 20b

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחֲצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, הֵיכִי מַקְדְּמִינַן (וְהֵיכִי מְאַחֲרִינַן)?

Traduction

And if it enters your mind to say that the time for removal of the ashes is from midnight by Torah law, how do we perform it earlier and how do we perform it later than the time established by Torah law?

Rachi non traduit

ואי דאורייתא הוא היכי מקדמינן. גרסינן ולא גרסינן היכי מאחרינן הלא כל חציו ראוי להרמה ומה לנו אם יאחר:

היכי מקדמינן. אפילו דשן המעוכל יפה והא אמרת חציו להרמה אלמא אין חצי הראשון כשר לכך:

Tossefoth non traduit

היכי מקדמינן והיכי מאחרינן. רש''י לא גרס היכי מאחרינן ונראה לי דשפיר גרס ליה דכיון דזמנו קבוע מחצות ואילך היכי מקדימין ברגלים ובכל יום היכי מאחרין דמשמע שלעולם היו רגילים לתרום בקרות הגבר סמוך לו מלפניו או מלאחריו ואמאי והא זריזין מקדימין למצות וכי היכי דתמיד של שחר זמנו עד ד' שעות ואפ''ה היו מקדימין בהאיר המזרח דהיינו מתחילת זמן שקבעה לו תורה ה''נ אמאי מאחרינן ליה לכתחילה עד קרות הגבר:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ''כָּל הַלַּיְלָה'', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עַד הַבֹּקֶר? וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''עַד הַבֹּקֶר'' — תֵּן בֹּקֶר לְבָקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה.

Traduction

Rather, Rabbi Yoḥanan said: The fact that midnight is the deadline after which the limbs may not be burned is derived from a different source. From the fact that it is stated with regard to the burning of the limbs: All night, don’t I know that it means until morning? And for what purpose, then, does the verse state: Until morning? It means: Add another morning to the morning of the night. Arise before dawn, and that is the time for removal of the ashes. Nevertheless, there is no specific hour fixed for performing this removal, and how much earlier than dawn it is performed depends on the need.

Rachi non traduit

אלא א''ר יוחנן. לא תימא חציו לכך וחציו לכך אלא הכי דריש הכתוב הכשר כל הלילה בין להקטרה שאין מעוכלין בין להרמה אם יש דשן מעוכל וחצות דעושה עיכול באברים שמשלה בהן האור מהכא נפקא ממשמע שנאמר בהקטרה כל הלילה על מוקדה איני יודע שעד הבקר קרוי לילה:

ומה ת''ל עד בקר תן השכמה אחרת לבקרו של לילה. בוקרו של לילה הוא עלות השחר ונתן לך הכתוב בו בקר אחר לומר שאין צריך להקטיר מן השכמה ואילך וכיון שלא נתן זמן באותו בקר על כרחך הוא חצות לילה הלכך הואיל וכל הלילה כשר להרמה קבעו חכמים זמנה הכל לפי שעה בכל יום דלא נפישי קרבנות ורב להם היום בקרות הגבר סגי:

Tossefoth non traduit

אלא א''ר יוחנן ממשמע שנאמר כו'. בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פו:) לא גרס רש''י אלא ופירש דרבי יוחנן מתרץ לקראי כרב חציו להקטרה וחציו להרמה מיהו היינו דוקא בשרירי וגבי הרמה מקרא אחרינא נפקא לן דכתיב עד בקר תן בקר לבקרו של לילה ומוקמינן ליה בהרמה ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים להיות משכימין כל מה שירצו לפי הצורך וקשה דקרא דעד בקר דכתיב בהקטרה היכי מוקמינן ליה בהרמה ועוד דבכל הספרים גרסי' אלא ויש פירושים אחרים של רש''י שפירש בהם דגרסינן אלא ופירש דרבי יוחנן פליג אדרב וס''ל דכל הלילה קאי אהקטרה וקאי אהרמה דכל הלילה כשר להקטרה כשאין דשן וכשר להרמה אם יש דשן מעוכל וגבי הקטרה כתיב בקר מיותר לומר תן בקר לבקרו של לילה והיינו בשרירי דחצות עושה עיכול והכי מידריש קרא תן השכמה אחת לבקרו של לילה ובקרו של לילה הוא עמוד השחר ונתן לך הכתוב בקר אחר לומר שאין צריך להקטיר מן השכמה ואילך וכיון שלא קבע זמן לאותו בקר על כרחך הוא חצות לילה שמע מינה דבשרירי תלוי בחצות ובדשן מעוכל דלית ביה ממשא כל הלילה והרים אבל אית ביה ממשא כל הלילה והקטיר וכן פירש רש''י בכאן ובפ' שני דמגילה (דף כ:) דקאמר כל הלילה כשר להקטרה קשה אמאי לא קאמר נמי להרמה וי''ל משום דבשום פעם לא היו רגילין לתרום קודם אשמורה הראשונה לא קתני ליה:

הִלְכָּךְ, בְּכָל יוֹם תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו — סַגִּיא. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּאִיכָּא חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל — עָבְדִינַן מֵחֲצוֹת. וּבִרְגָלִים, דִּנְפִישִׁי יִשְׂרָאֵל וּנְפִישִׁי קָרְבָּנוֹת — עָבְדִינַן מֵאַשְׁמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה. כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: לֹא הָיְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַגַּעַת עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל.

Traduction

Therefore, every day the priests remove the ashes from the altar at the crow of the rooster or adjacent to it, whether before it or after it, as on a typical day removing the ashes just before dawn is sufficient. On Yom Kippur, when, due to the fact that he performs the entire day’s service, there is an issue of the weakness of the High Priest, the ashes are removed earlier and we do so from midnight. And on the Festivals, when the Jewish people in Jerusalem are numerous and the offerings that they bring to sacrifice during the Festival are numerous, the ashes are removed even earlier, and we do so from the first watch, in accordance with the reason that is taught in the mishna: And the call of the rooster would not arrive on Festivals until the Temple courtyard was full with the Jewish people.

Rachi non traduit

ביוה''כ דאיכא חולשא דכ''ג. שהרי עליו לבדו הוא מוטל צריך להשכים יותר:

דנפישי קרבנות. ורב הדשן במקום המערכה וצריך להעלות את הדשן לתפוח לאחר ההרמה כדתנן במסכת תמיד (דף כח:) מעלין האפר לתפוח ותפוח הוא גל של אפר כמין תפוח של ענבים הנדרך בגת ששם כנסו אפר של כל ימות החג והוא באמצע המזבח ופעמים שהוא עליו כג' מאות כור לפיכך צריך להקדים לתרום מאשמורה הראשונה:

Tossefoth non traduit

משום חולשא דכ''ג עבדינן מחצות. משמע דאפי' תרומת הדשן שהיא עבודת הלילה אינה כשירה אלא בו ולהכי מקדמינן ליה כדי שינוח בין עבודה זו לעבודת היום וריב''א פירש דלא גרסי' כ''ג אלא הכי גרסי' משום חולשא דכהן קודם שהכהן התורם יהא חלש דאי כ''ג תורם א''כ ליחשביה להא טבילה דטביל בהדי חמש טבילות ועשרה קידושין שכ''ג טובל בו ביום וכן עשה הפייט הוקמו מחצות דשן לנערה כפייס דשן הבערה אלמא שהיו מפייסין ביוה''כ מי תורם ור''י אומר דשפיר גרס כ''ג דלהכי מקדמי לתרום ולסדר מערכה ולסלק האברים שלא נתעכלו כדי שימצא כהן גדול מזומן כל מה שצריך מיד כשיעלה עמוד השחר קודם שיהיה רעב וחלש:

מַאי: ''קְרִיאַת הַגֶּבֶר''? רַב אָמַר: קְרָא גַּבְרָא. רַבִּי שֵׁילָא אָמַר: קְרָא תַּרְנְגוֹלָא.

Traduction

§ The term keriat hagever, translated above as the call of the rooster, is mentioned in the mishna as an indication of a certain time. The Gemara asks: What is the meaning of the phrase keriat hagever? Rav said: It is the call of the man; the priest appointed for this task proclaimed that it was time for the priests to report for service. Rabbi Sheila said: It is the call of the rooster, which is also called gever.

Rachi non traduit

קרא גברא. מכריז הממונה על הכרוז ואומר עמדו כהנים לעבודתכם כדקתני בברייתא בשמעתין:

רַב אִיקְּלַע לְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי שֵׁילָא. לָא הֲוָה אָמוֹרָא לְמֵיקַם עֲלֵיהּ דְּרַבִּי שֵׁילָא, קָם רַב עֲלֵיהּ, וְקָא מְפָרֵשׁ: מַאי ''קְרִיאַת הַגֶּבֶר'' — קְרָא גַּבְרָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שֵׁילָא, וְלֵימָא מָר: ''קְרָא תַּרְנְגוֹלָא''? אֲמַר לֵיהּ: ''אַבּוּב לְחָרֵי — זָמַר, לְגַרְדָּאֵי — לָא מְקַבְּלוּהּ מִינֵּיהּ''.

Traduction

Rav happened to come to the place where Rabbi Sheila was the most prominent local Torah scholar and Rav was not yet known. There was no disseminator to stand before Rabbi Sheila to disseminate his lecture to the public. Rav stood before him to disseminate the lecture, in the course of which Rabbi Sheila mentioned keriat hagever. Rav interpreted the concept for the audience and said: What is the meaning of keriat hagever? It means the call of the man. Rabbi Sheila said to him: And let the Master say it is the call of the rooster. Rav said to him, quoting a folk saying: A flute played for noblemen is music, but when played for weavers, they receive no pleasure from it, due to their lack of sophistication. Similarly, the interpretation that I disseminated was accepted by Torah scholars greater than you. You, who lack their sophistication, cannot appreciate it.

Rachi non traduit

רב איקלע לאתריה דר' שילא. ולא היו מכירין אותו:

לא היה אמורא. מתורגמן העומד לפני חכם הדרשן והחכם לוחש לו לשון עברית והוא מתרגם לרבים לשון שהן שומעין:

וקא מפרש קרות הגבר קרא גברא. נפל לו בתוך הדרש שלחש לו ר' שילא קרות הגבר לשון עברי והוא תרגם לרבים קרא גברא:

אבוב לחרי זמר. חליל שהוא חשוב לפני בני חורים זמר נאה וערב:

לגרדאי לא קבלוה מיניה. בא אצל גרדיים לשורר ולחולל להם לא הוכשר בעיניהם ומשל הוא כלומר פירוש זה שפירשתי לפני שרים רבים פעמים רבות ולא מיחו בידי עכשיו פירשתי לפניך שאינך גדול כמותם ולא קבלתו:

כִּי הֲוָה קָאֵימְנָא עֲלֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא וּמְפָרֵישְׁנָא: מַאי ''קְרִיאַת הַגֶּבֶר'' — קְרָא גַּבְרָא, וְלָא אֲמַר לִי וְלָא מִידֵּי. וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי, אֵימָא: ''קְרָא תַּרְנְגוֹלָא''. אֲמַר לֵיהּ: מָר נִיהוּ רַב? נִינַח מָר. אֲמַר לֵיהּ, אָמְרִי אִינָשֵׁי: ''אִיתְּגַרְתְּ — לֵיהּ פּוּץ עַמְרֵיהּ''. אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: ''מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא מוֹרִידִין''.

Traduction

When I stood before Rabbi Ḥiyya and interpreted: What is the meaning of keriat hagever? It means the call of the man, he did not say anything to me in response, and you, Rabbi Sheila, say to me: Say it is the call of the rooster. As soon as Rabbi Sheila heard that, he knew at once who had been disseminating his lecture. He said to him: Is the Master Rav? Let the Master rest and cease disseminating my lecture, as it is beneath your dignity to serve as my assistant. Rav said to him: People say this aphorism: If you hired yourself to him, comb his wool. Once one agrees to perform a task, he should bear its less pleasing aspects and complete the job. Some say, this is what Rav said to him: One elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. Since the task of interpreting was undertaken by a man of my stature, it is not fitting that a lesser man will replace me. That would be a display of contempt for the Torah.

Rachi non traduit

מר הוא רב. שאתה רגיל לקום ולתרגם לפני ר' חייא שהוא דודך:

נינח מר. לך ושב בכבודך שאיני כדאי שתהא מתורגמני:

אי תגרת ליה פוץ עמריה. אם נשכרת אצל אדם למלאכת יום כל מלאכה שיטיל עליך ואפילו היא בזויה כגון ניפוץ צמר שהיא מלאכת נשים עשה לו אף אני מאחר שהתחלתי בפעולותיך אגמור:

ולא מורידין. גנאי הדרשה הוא שארד אני ויקום פחות ממני לגומרה:

תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי שֵׁילָא. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב: גְּבִינִי כָּרוֹז מַהוּ אוֹמֵר: ''עִמְדוּ כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדַתְכֶם, וּלְוִיִּם לְדוּכַנְכֶם, וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמַדְכֶם''. וְהָיָה קוֹלוֹ נִשְׁמָע בְּשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת.

Traduction

The Gemara comments: A baraita was taught in accordance with the opinion of Rav, and a baraita was taught in accordance with the opinion of Rabbi Sheila. The Gemara elaborates: A baraita was taught in accordance with the opinion of Rav: What did Gevini the Crier, who was an appointee in the Temple, say in his proclamation? Arise, priests, to your service, and Levites to your platform, and Israelites to your non-priestly watch. And the Gemara relates: His voice was so strong that it could be heard at a distance of three parasangs, slightly more than eight miles.

Rachi non traduit

גביני כרוז. גביני המכריז:

מַעֲשֶׂה בְּאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ, וְשָׁמַע קוֹלוֹ בְּשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שִׁיגֵּר לוֹ מַתָּנוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן, כֹּהֵן גָּדוֹל מְשׁוּבָּח מִמֶּנּוּ. דְּאָמַר מָר: וּכְבָר אָמַר ''אָנָא הַשֵּׁם'' וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בִּירִיחוֹ. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ עֲשַׂר פַּרְסֵי.

Traduction

There was an incident involving King Agrippa, who was coming down the road and heard Gevini the Crier’s voice at a distance of three parasangs. And when the king came to his house he sent gifts to him, since he was so impressed with the man’s voice. The Gemara notes: And even so, the voice of the High Priest was stronger and superior to his, as the Master said: And there already was an incident where the High Priest recited, in his confession that accompanied the placing of hands on his bull on Yom Kippur: Please God, and his voice was heard in Jericho. And Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: The distance from Jerusalem to Jericho is ten parasangs.

Rachi non traduit

דאמר מר. לקמן בפ''ד (יומא דף לט:):

כבר אמר אנא השם. כבר פעם אחת היה מעשה שהיה כ''ג מתודה על פרו ביום הכפורים ואמר אנא השם חטאתי וכו' ונשמע קולו ביריחו:

Tossefoth non traduit

והיה קולו נשמע בשלש פרסאות. תימה דבפרק שלישי דתמיד (דף ל:) תנן מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז דהיינו עשר פרסאות וי''ל דבי' פרסאות לא היו מבינין אלא קול הברה בעלמא וכן יש לפרש אהא דאמר' ריש פרק טרף בקלפי (לקמן יומא לט:) דצירי דלתות היכל נשמעין בשמונה תחומי שבת והתם תנן מיריחו:

וְאַף עַל גַּב דְּהָכָא אִיכָּא חוּלְשָׁא, וְהָכָא לֵיכָּא חוּלְשָׁא. וְהָכָא יְמָמָא, וְהָתָם לֵילְיָא.

Traduction

And not only was the distance greater in the case of the High Priest than in the case of Gevini the Crier, here, there is the issue of the weakness of the High Priest due to the fast and his obligation to perform the entire service, while there, there is no issue of the weakness of Gevini. And in addition, here it was during the day, when sound does not travel as well, that the High Priest recited his confession; and there it was during the night when Gevini called the priests, Levites, and Israelites.

Rachi non traduit

ואיכא חולשא. דתעניתא:

והכא יממא. שאין הקול נשמע בו כבלילה:

דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָע בַּיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּשְׁמָע בַּלַּיְלָה? מִפְּנֵי גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁמְּנַסֵּר בָּרָקִיעַ כְּחָרָשׁ הַמְנַסֵּר בַּאֲרָזִים. וְהַאי חִירְגָּא דְיוֹמָא ''לָא'' שְׁמֵיהּ. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר: ''וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא (כְּלָא) חֲשִׁיבִין''.

Traduction

As Rabbi Levi said: Why is a person’s voice not heard during the day in the manner that it is during the night? It is due to the fact that the sound of the sphere of the sun traversing the sky generates noise like the noise generated by a carpenter sawing cedars, and that noise drowns out other sounds. And that sawdust that is visible during the day in the rays of the sun, la is its name. This is what Nebuchadnezzar said: ''And all the inhabitants of the world are considered like la'' (Daniel 4:32), i.e., all inhabitants of the earth are equivalent to specks of dust.

Rachi non traduit

והאי חירגא לא שמיה. והאי פסולת הנסורות והוא נראה בעמוד של חמה דיומא ממש:

לא שמיה. כן שמו לשון אין:

תָּנוּ רַבָּנַן: אִלְמָלֵא גַּלְגַּל חַמָּה, נִשְׁמָע קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי. וְאִלְמָלֵא קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, נִשְׁמָע קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁלֹשׁ קוֹלוֹת הוֹלְכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: קוֹל גַּלְגַּל חַמָּה, וְקוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, וְקוֹל נְשָׁמָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאָה מִן הַגּוּף, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לֵידָה,

Traduction

Apropos sounds, the Gemara cites that the Sages taught: Were it not for the sound of the sphere of the sun, the sound of the bustle of the crowds of Rome would be heard throughout the world; and were it not for the sound of the bustle of the crowds of Rome, the sound of the sun’s sphere would be heard throughout the world. And the Sages taught: Three sounds travel from the end of the world to its other end, and these are: The sound of the sphere of the sun, and the sound of the bustle of the crowds of Rome, and the sound of the soul at the moment that it leaves the body, which should be audible throughout the world. And some say: Even the sound of a woman giving birth.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source